פסק-דין בתיק ת"א 5197-08-07

תביעה ותביעה שכנגד הנובעות מהתחשבנות בין מזמין עבודות וקבלן לעבודות חשמל בקשר עם הסכמים שכרתו בעלי הדין בשנים 1994 - 1996.

1.         רקע

            התובעות הן חברות פרטיות שעסקו בזמנים הרלוונטיים כקבלניות לעבודות חשמל. גאלי אחזקות בע"מ (להלן: " גאלי") הייתה בשליטתו של מנהלה, מר נחמיה גאלי (להלן: " מר גאלי"). זיקים פרויקטים ואחזקות בע"מ (להלן: " זיקים"), הייתה אף היא בשליטת מר גאלי, אף כי הבעלות במניותיה נרשמה בשם אחיו. גאלי, שהגיעה למצב של חדלות פירעון, אינה פעילה מאז סוף שנת 1995, וזיקים נוסדה ובאה במקומה, במיוחד לצורך השלמת העבודות שעליהן התחייבה גאלי כלפי הנתבעת 1, פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ (להלן: " חכשורי"). זיקים נמצאת בפירוק משנת 2006.

            חכשורי היא חברה קבלנית לבנייה, שעיסוקה העיקרי בהקמה ובייזום של פרויקטים למגורים ולמסחר. הנתבע 2 (להלן: " מר חכשורי")  הוא בעל השליטה בה ומנהלה הכללי.

            בין השנים 1994 עד 1996 בנתה חכשורי פרויקטים למסחר ולמגורים ביבנה, ראשון לציון ומזכרת בתיה. החל מחודש מאי 1994 התקשרה חכשורי עם גאלי בתשעה הסכמים (להלן: " הסכמי העבודה") שנוסחם דומה, לביצוע עבודות חשמל (לרבות כבלים לטלוויזיה וטלפוניה) ופיתוח תשתיות בפרויקטים שונים.  גאלי עשתה גם עבודות חשמל מסוימות בביתו הפרטי של מר חכשורי.

            בסוף שנת 1995 התברר כי גאלי מתקשה ולמעשה אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה.  עבודות הבנייה היו בעיצומן והצדדים הסכימו כי זיקים תבוא בנעליה של גאלי לצורך השלמת העבודות. ביום 1.1.96 חתמו זיקים וחכשורי על הסכמים המעבירים לזיקים את התחייבויותיה של גאלי על פי הסכמי העבודה (להלן: " הסכמי ההחלפה"). ביום 17.1.96 חתמה גאלי על מסמך שבו היא מוותרת על זכויותיה כלפי חכשורי בקשר עם העבודות שכבר ביצעה בפרויקטים השונים (להלן: " מסמך הויתור"). בחודש יולי 1996, כחצי שנה לאחר שזיקים קיבלה על עצמה את השלמת העבודות לפי הסכמי העבודה, הודיעה חכשורי לזיקים על הפסקת עבודתה בכול הפרויקטים.

            חלפו כשש שנים, וביום 15.7.02 הגישו גאלי וזיקים את התביעה דנן לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ת"א 1891/02). עילת התביעה הייתה שהנתבעים חבים לתובעות כספים בגין עבודות החשמל, לרבות בגין העבודות שבוצעו בביתו הפרטי של מר חכשורי. עילה נוספת הייתה שהנתבעים הם שהביאו לקריסתן של גאלי וזיקים ובכך גרמו להן נזקים.

            התביעה הוגשה מלכתחילה לסכום של 7,822,933 ש"ח, והתובעות עתרו לפטור מתשלום אגרה. התובעות הסכימו לתקן את התביעה ולהעמידה על סכום של 5,000,000 ש"ח (לפי פירוט שנכלל בהודעתן מיום 6.7.05) וזכו לפטור מאגרה.

            קרוב לשלוש שנים קודם לכן, ביום 9.12.99, הגישה חכשורי לבית משפט השלום בתל-אביב תביעה נגד גאלי, זיקים ומר גאלי לסכום של 843,980 ש"ח (ת"א 110126/99).

            תביעתן של גאלי וזיקים הועברה לבית משפט זה לאחר הקמתו, והיא התביעה העיקרית דנן. על פי הסכמת הצדדים מיום 7.9.09, נמחקה תביעתה של חכשורי בבית משפט השלום בתל אביב והוגשה כתביעה שכנגד.

2.         עיקר טענות התובעות בתביעה העיקרית

            התובעות עמדו בכול התחייבויותיהן על פי הסכמי העבודה נושא התביעה. התובעות ביצעו את כול עבודות החשמל בהתאם למוסכם, על פי לוח הזמנים שנקבע, ככול שהדבר היה נתון בשליטתן, עד למועד שבו הודיעה חכשורי על הפסקת עבודתן, בחודש יולי 1996. באחדים מן הפרויקטים ביצעו התובעות גם עבודות "חריגות" שהזמינה חכשורי, מעל ומעבר לעבודות שנכללו בהסכמי העבודה. חכשורי ומר חכשורי הפרו את הסכמי העבודה, עיכבו תשלומים שהגיעו לתובעות שלא על פי זכות שבהסכמי העבודה, איחרו בתשלומים ולא שילמו לתובעות את מלוא התמורה לפי חשבונות שהגישו.

            כתוצאה מהאמור נפגע תזרים המזומנים של גאלי, שעל כן לא היה ביכולתה לעמוד בתשלומים לעובדיה ולספקיה. הנתבעים ניצלו את מצוקתה של גאלי ודרשו כי תחתום על הסכמי ההחלפה ומסמך הויתור, לפיהם הועברה פעילותה לזיקים, תוך שגאלי ויתרה על זכויותיה וטענותיה כלפי חכשורי. הסכמי ההחלפה ומסמך הויתור (להלן יחד: " הסכמים") נוסחו באופן חד צדדי על ידי חכשורי, והתובעות חתמו עליהן תחת כפייה. יש לראות בהסכמים חוזים למראית עין שדינם בטלות. לחלופין, אין לראות בהסכמים, משום ויתור מוחלט של גאלי על חובה של חכשורי, אלא העברתו לזכותה של זיקים.

            גם לאחר שזיקים באה בנעליה של גאלי, וחרף התחייבותם של הנתבעים לשלם את התשלומים המגיעים לה, הוסיפו הנתבעים לעכב התשלומים לזיקים. כתוצאה מכך נקלעה גם זיקים לחובות ולקשיים תזרימיים, ובסופו של דבר חדלה לתפקד. הימנעותה של חכשורי לשלם לתובעות את התמורה בגין עבודתן הביאה לקריסתן והפסקת פעילותן.

            בד בבד עם האירועים דלעיל, וכחלק בלתי נפרד מן המסכת שתוארה, פעלו הנתבעים לעיכוב תשלומים שהגיעו לגאלי מאת החברות דנאל חברה קבלנית בע"מ ודנאל פרומוט (להלן יחד: " דנאל"), אשר חכשורי רכשה את השליטה בהן. ביום 21.9.95 הגישה גאלי תביעה כספית נגד דנאל לבית משפט השלום בכפר סבא (ת"א 4693/95). מר חכשורי דרש מגאלי למשוך את תביעתה נגד דנאל, ומשלא עשתה כן פעל לעיכוב התשלומים לתובעות. במסגרת התביעה נגד דנאל וכתנאי למתן רשות להגן, הפקידו דנאל ערבות בנקאית בקופת בית המשפט להבטחת תשלום פסק הדין. סכום הערבות בנקאית, על פי האמור בסיכומי התובעות, עמד על 150,000 ש"ח נכון ליום הגשתה.

            בתביעה שהגישה חכשורי (כיום התביעה שכנגד) היא זכתה בצו עיקול זמני על הערבות הבנקאית שהפקידו דנאל. בהערת אגב אציין כי בבקשתה של חכשורי לצו עיקול זמני נאמר כי סכום הערבות הבנקאית היה 175,000 ש"ח. ביום 30.11.00 ניתן פסק דין בתביעת גאלי נגד דנאל ודנאל חויבו לשלם לגאלי 361,699 ש"ח, בתוספת שכר טרחת עו"ד, ריבית והפרשי הצמדה. עד היום לא שילמו דנאל את חובן על פי פסק הדין, ואילו מימוש הערבות הבנקאית שהופקדה נמנע בשל צו העיקול. תביעתה של חכשורי הוגשה כדי להתחמק מלשלם את הסכום שייפסק נגד דנאל לטובת גאלי.

            התובעות עתרו לחיוב הנתבעים בתשלום מלוא התמורה המגיעה להן בגין העבודות שביצעו, ולפצויים בגין אובדן רווחים ופגיעה במוניטין.

3.         עיקר טענות הנתבעים בתביעה העיקרית